<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"ג</h1>
<h2>דף ע.</h2>
וששאלת כיון שאסור לקרות בתורה אפילו אות א' שלא מן הכתב היאך ש"צ קורא ישכבנה והוא כתיב ישגלנה וכן בכל תיבה שיש בה קרי וכתיב שכלם כתובים בתורה כפי המסורת ולא כפי המקרא תשובה זו הל"מ הוא וכמ"ש בנדרים [ל"ז ע"ב] מקרא סופרים ועטור סופרים כתבין
ולא קריין קריין ולא כתבין הל"מ. הרשב"א.
יכול לקרות בתורה על פה הפרש' ביחיד מאחר שאינו מברך לא מיקרי דברי' שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע"פ כך כתב הר"מ ז"ל וצ"ע לא יהא אלא קורא למה לא יברך תחלה אם אין תורתו אומנותו. וכתב ה"ר פרץ כי דוקא להוציא אחרים אבל לעצמו מותר לאמרם ע"פ כמו ק"ש אף על פי שהוא חובה.
אין גוללין ס"ת בצבור מפני כבוד הצבור כך פשו' במגלה [רא"ש פ"ג סי' ט']. ונראה שזה היה בימיהם שהיה עומד ס"ת חוץ מהבית שמתפללין בו כדאמרינן בסוטה [ל"ט ע"ב] אבל בזמן הזה אין חשש.
אדם אח' שעולה לקרוא בתורה לא יקרא בב' ספרים דנראה שהראשון פגום אבל שלשה אנשים בג' ספרי' מותר כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת כך פשוט במגלה [רא"ש פ"ג סי' ט'].
